The book "Pious Citizens: Reforming Zoroastrianism in India and Iran" by Ringer provides an in-depth examination of the intellectual and religious transformations that occurred in 19th and early 20th century India and Iran, specifically within the Zoroastrian community. The author highlights how these changes profoundly impacted the role of religion in society, shaping modern individuals, new public spaces, and national identities. This essay will delve into the intricacies of the plot, focusing on the significance of understanding the evolution of technology and the importance of developing a personal paradigm for comprehending the technological advancements driving contemporary knowledge. The Plot: The story begins with the theological debates that emerged during this period, centering on Zoroastrianism's capacity to generate progress and civilization. Key reformers reevaluated their religious tradition, molding Zoroastrian beliefs and practices according to contemporary ideas of rational religion. This shift towards a more enlightened and socially responsible form of religion was deemed essential for the development of modern individuals and citizens. The author argues that social reform could not be achieved without religious reform, and that the two were, in fact, intertwined. The book explores the connections between the Iranian and Indian Zoroastrian communities, as well as the revival of ancient Persian traditions in the modern era.

Книга Рингера «Благочестивые граждане: реформирование зороастризма в Индии и Иране» содержит углубленный анализ интеллектуальных и религиозных преобразований, произошедших в Индии и Иране в 19-м и начале 20-го века, особенно в зороастрийском сообществе. Автор подчеркивает, как эти изменения глубоко повлияли на роль религии в обществе, формируя современных людей, новые общественные пространства и национальную идентичность. Это эссе углубится в тонкости сюжета, сосредоточив внимание на значении понимания эволюции технологий и важности разработки личной парадигмы для понимания технологических достижений, приводящих в движение современные знания. История начинается с богословских дебатов, которые возникли в этот период, концентрируясь на способности зороастризма генерировать прогресс и цивилизацию. Ключевые реформаторы переоценили свою религиозную традицию, сформировав зороастрийские верования и практики в соответствии с современными идеями рациональной религии. Этот сдвиг в сторону более просвещенной и социально ответственной формы религии был признан необходимым для развития современных людей и граждан. Автор утверждает, что социальная реформа не может быть достигнута без религиозной реформы, и что эти два фактора, по сути, взаимосвязаны. В книге исследуются связи между иранской и индийской зороастрийскими общинами, а также возрождение древнеперсидских традиций в современную эпоху.

livre de Ringer, « s citoyens pieux : réformer le zoroastrisme en Inde et en Iran », contient une analyse approfondie des transformations intellectuelles et religieuses qui ont eu lieu en Inde et en Iran au XIXe siècle et au début du XXe siècle, en particulier dans la communauté zoroastrienne. L'auteur souligne comment ces changements ont profondément influencé le rôle de la religion dans la société, en façonnant les individus modernes, les nouveaux espaces publics et l'identité nationale. Cet essai va approfondir la subtilité de l'intrigue en se concentrant sur l'importance de comprendre l'évolution des technologies et l'importance de développer un paradigme personnel pour comprendre les progrès technologiques qui conduisent les connaissances modernes. L'histoire commence par le débat théologique qui a émergé au cours de cette période, en se concentrant sur la capacité du zoroastrisme à générer le progrès et la civilisation. s réformateurs clés ont surestimé leur tradition religieuse en façonnant les croyances et les pratiques zoroastriennes selon les idées modernes de la religion rationnelle. Ce changement vers une forme de religion plus éclairée et socialement responsable a été reconnu comme indispensable au développement des personnes et des citoyens d'aujourd'hui. L'auteur affirme que la réforme sociale ne peut être réalisée sans réforme religieuse et que ces deux facteurs sont en fait liés. livre explore les liens entre les communautés zoroastriennes iraniennes et indiennes, ainsi que la renaissance des traditions ancestrales à l'époque moderne.

libro de Ringer «Ciudadanos piadosos: reformando el zoroastrismo en India e Irán» contiene un análisis en profundidad de las transformaciones intelectuales y religiosas que tuvieron lugar en India e Irán en el siglo XIX y principios del XX, especialmente en la comunidad zoroastriana. autor destaca cómo estos cambios han influido profundamente en el papel de la religión en la sociedad, formando personas modernas, nuevos espacios públicos e identidad nacional. Este ensayo profundizará en las sutilezas de la trama, centrándose en la importancia de entender la evolución de la tecnología y la importancia de desarrollar un paradigma personal para entender los avances tecnológicos que ponen en marcha el conocimiento moderno. La historia comienza con el debate teológico que surgió durante este período, concentrándose en la capacidad del zoroastrismo para generar progreso y civilización. reformadores clave revalorizaron su tradición religiosa, formando creencias y prácticas zoroastrianas de acuerdo con las ideas modernas de la religión racional. Este cambio hacia una forma de religión más ilustrada y socialmente responsable se ha considerado esencial para el desarrollo de las personas y los ciudadanos modernos. autor sostiene que la reforma social no puede lograrse sin una reforma religiosa, y que estos dos factores, de hecho, están interrelacionados. libro explora los vínculos entre las comunidades zoroastrianas iraníes e indias, así como el renacimiento de las antiguas tradiciones persas en la era moderna.

O livro de Ringer «Cidadãos devotos: reforma do zoroastrismo na Índia e no Irã» traz uma análise aprofundada das transformações intelectuais e religiosas ocorridas na Índia e no Irã no século 19 e início do século 20, especialmente na comunidade zoroastriana. O autor ressalta como estas mudanças influenciaram profundamente o papel da religião na sociedade, formando os seres humanos modernos, os novos espaços públicos e a identidade nacional. Este ensaio vai se aprofundar na finitude da história, focando no significado da compreensão da evolução da tecnologia e na importância de desenvolver um paradigma pessoal para compreender os avanços tecnológicos que movem o conhecimento moderno. A história começa com o debate teológico que surgiu neste período, concentrando-se na capacidade do zoroastrismo de gerar progresso e civilização. Os principais reformistas superestimaram sua tradição religiosa ao formar crenças e práticas zoroastrianas de acordo com as ideias modernas da religião racional. Esta mudança para uma forma de religião mais iluminada e socialmente responsável foi considerada essencial para o desenvolvimento dos seres humanos e cidadãos modernos. O autor afirma que a reforma social não pode ser alcançada sem uma reforma religiosa, e que estes dois fatores são essencialmente interligados. O livro explora os laços entre as comunidades zoroastriana iraniana e indiana, assim como o ressurgimento das tradições antigas na era moderna.

Il libro di Ringer, «Cittadini devoti: riforma dello zoroastrismo in India e Iran», fornisce un'analisi approfondita delle trasformazioni intellettuali e religiose avvenute in India e Iran nel 19esimo e nell'inizio del 20esimo secolo, in particolare nella comunità zoroastriana. L'autore sottolinea come questi cambiamenti abbiano influenzato profondamente il ruolo della religione nella società, formando gli esseri umani moderni, i nuovi spazi pubblici e l'identità nazionale. Questo saggio si approfondirà nella sottilità della storia, focalizzandosi sul significato di comprendere l'evoluzione della tecnologia e l'importanza di sviluppare un paradigma personale per comprendere i progressi tecnologici che mettono in moto le conoscenze moderne. La storia inizia con il dibattito teologico che è nato in questo periodo, concentrandosi sulla capacità dello zoroastrismo di generare progresso e civiltà. I riformatori chiave hanno sopravvalutato la loro tradizione religiosa, formando credenze e pratiche zoroastriane secondo le idee moderne della religione razionale. Questo cambiamento verso una forma di religione più illuminata e socialmente responsabile è stato ritenuto essenziale per lo sviluppo degli uomini e dei cittadini moderni. L'autore sostiene che la riforma sociale non può essere raggiunta senza una riforma religiosa, e che questi due fattori sono essenzialmente interconnessi. Nel libro vengono esplorati i legami tra le comunità zoroastriane iraniane e indiane e la rinascita delle antiche tradizioni dell'epoca moderna.

Ringers Buch „Fromme Bürger: Reform des Zoroastrismus in Indien und Iran“ enthält eine eingehende Analyse der intellektuellen und religiösen Veränderungen, die im 19. und frühen 20. Jahrhundert in Indien und im Iran stattgefunden haben, insbesondere in der zoroastrischen Gemeinschaft. Der Autor betont, wie diese Veränderungen die Rolle der Religion in der Gesellschaft tief beeinflusst haben, indem sie moderne Menschen, neue öffentliche Räume und nationale Identitäten geprägt haben. Dieser Aufsatz wird tiefer in die Feinheiten der Handlung eintauchen und sich auf die Bedeutung des Verständnisses der Technologieentwicklung und die Bedeutung der Entwicklung eines persönlichen Paradigmas für das Verständnis der technologischen Fortschritte konzentrieren, die das moderne Wissen antreiben. Die Geschichte beginnt mit theologischen Debatten, die in dieser Zeit entstanden sind und sich auf die Fähigkeit des Zoroastrismus konzentrieren, Fortschritt und Zivilisation zu erzeugen. Wichtige Reformer überschätzten ihre religiöse Tradition, indem sie zoroastrische Überzeugungen und Praktiken im Einklang mit den modernen Ideen der rationalen Religion formten. Diese Verschiebung hin zu einer aufgeklärteren und sozial verantwortlichen Form der Religion wurde als notwendig für die Entwicklung der modernen Menschen und Bürger angesehen. Der Autor argumentiert, dass soziale Reformen nicht ohne religiöse Reformen erreicht werden können und dass diese beiden Faktoren im Wesentlichen miteinander verbunden sind. Das Buch untersucht die Verbindungen zwischen den iranischen und indischen zoroastrischen Gemeinschaften sowie die Wiederbelebung der alten persischen Traditionen in der Neuzeit.

ספרו של רינגר ”אזרחים אדוקים: זורואסטריאניזם מחודש בהודו ובאיראן” מספק ניתוח מעמיק של השינויים האינטלקטואליים והדתיים שהתרחשו בהודו ובאיראן במאה ה-19 ובתחילת המאה ה-20, במיוחד בקהילה הזורואסטרית. המחבר מדגיש כיצד שינויים אלה השפיעו עמוקות על תפקידה של הדת בחברה, מעצבים אנשים מודרניים, מרחבים ציבוריים חדשים וזהות לאומית. מאמר זה יתעמק בעדינות העלילה ויתמקד בחשיבות הבנת התפתחות הטכנולוגיה ובחשיבות פיתוח פרדיגמה אישית להבנת ההתקדמות הטכנולוגית המניעה את הידע המודרני. הסיפור מתחיל בוויכוחים התיאולוגיים שהתעוררו בתקופה זו, תוך התמקדות ביכולתו של הזורואסטריאניזם ליצור קידמה וציוויליזציה. רפורמטורים מרכזיים העריכו יתר על המידה את המסורת הדתית שלהם על ידי גיבוש אמונות ומנהגים זורואסטריים בהתאם לרעיונות מודרניים של דת רציונלית. שינוי זה כלפי דת נאורה ואחראית יותר מבחינה חברתית הוכר כהכרחי להתפתחותם של אנשים ואזרחים מודרניים. המחבר טוען שלא ניתן להשיג רפורמה חברתית ללא רפורמה דתית, וששני הגורמים שלובים זה בזה. הספר בוחן את הקשרים בין קהילות הזורואסטריות האיראניות וההודיות, כמו גם את תחיית המסורות הפרסיות העתיקות בעידן המודרני.''

Ringer'in "Pious Citizens: Reformating Zerdüştlük in India and Iran" (Dindar Vatandaşlar: Hindistan ve İran'da Zerdüştlük Reformu) adlı kitabı, 19. ve 20. yüzyılın başlarında Hindistan ve İran'da, özellikle de Zerdüşt toplumunda meydana gelen entelektüel ve dini dönüşümlerin derinlemesine bir analizini sunmaktadır. Yazar, bu değişikliklerin dinin toplumdaki rolünü nasıl derinden etkilediğini, modern insanları, yeni kamusal alanları ve ulusal kimliği şekillendirdiğini vurgulamaktadır. Bu makale, teknolojinin evrimini anlamanın önemine ve modern bilgiyi yönlendiren teknolojik gelişmeleri anlamak için kişisel bir paradigma geliştirmenin önemine odaklanarak, arsanın inceliklerini araştıracaktır. Hikaye, bu dönemde ortaya çıkan ve Zerdüştçülüğün ilerleme ve medeniyet üretme yeteneğine odaklanan teolojik tartışmalarla başlar. Kilit reformcular, modern rasyonel din fikirlerine uygun olarak Zerdüşt inanç ve uygulamalarını oluşturarak dini geleneklerini abarttılar. Daha aydınlanmış ve sosyal olarak sorumlu bir din biçimine doğru bu geçiş, modern insanların ve vatandaşların gelişimi için gerekli olarak kabul edildi. Yazar, sosyal reformun dini reform olmadan gerçekleştirilemeyeceğini ve iki faktörün esasen iç içe geçtiğini savunuyor. Kitap, İran ve Hint Zerdüşt toplulukları arasındaki bağlantıları ve modern çağda Eski Pers geleneklerinin yeniden canlanmasını araştırıyor.

Ringer의 저서 "Pious Citizens: 인도와이란의 조로아스터 교 개혁" 은 19 세기와 20 세기 초 인도와이란에서, 특히 조로아스터 교 공동체에서 발생한 지적 및 종교적 변화에 대한 심층적 인 분석을 제공합니다. 저자는 이러한 변화가 사회에서 종교의 역할, 현대인, 새로운 공공 장소 및 국가 정체성에 어떤 영향을 미쳤는지 강조합니다. 이 글은 기술의 진화를 이해하는 것의 중요성과 현대 지식을 이끄는 기술 발전을 이해하기위한 개인 패러다임 개발의 중요성에 중점을 둔 음모의 미묘함을 탐구 할 것입니다. 이 이야기는이시기에 일어난 신학 적 논쟁으로 시작되어 조로아스터 교의 진보와 문명을 창출하는 능력에 집중합니다. 주요 개혁가들은 합리적 종교에 대한 현대적 사상에 따라 조로아스터 교의 신념과 관행을 형성함으로써 종교적 전통을 과대 평가했다. 보다 계몽적이고 사회적으로 책임있는 종교 형태로의 이러한 변화는 현대인과 시민의 발전에 필요한 것으로 인식되었습니다. 저자는 종교 개혁 없이는 사회 개혁을 달성 할 수 없으며 두 가지 요소가 본질적으로 얽혀 있다고 주장한다. 이 책은이란과 인도 조로아스터 교 공동체 사이의 연결과 현대 페르시아 전통의 부흥을 탐구합니다.

林格的著作《虔誠的公民：改革印度和伊朗的瑣羅亞斯德教》深入分析了19世紀和20世紀初印度和伊朗發生的思想和宗教轉變，特別是在瑣羅亞斯德教社區。作者強調了這些變化如何深刻地影響了宗教在社會中的作用，塑造了現代人，新的公共空間和民族身份。本文將深入探討情節的復雜性，重點研究了解技術演變的意義以及開發個人範式以理解推動現代知識的技術進步的重要性。故事始於這一時期發生的神學辯論，重點是瑣羅亞斯德教產生進步和文明的能力。主要改革者重新評估了他們的宗教傳統，根據理性宗教的現代思想塑造了瑣羅亞斯德教的信仰和實踐。這種向更加開明和社會負責的宗教形式的轉變被認為是現代人和公民發展的必要條件。作者認為，沒有宗教改革，社會改革是無法實現的，而且這兩個因素實際上是相互關聯的。該書探討了伊朗和印度瑣羅亞斯德教徒社區之間的聯系，以及現代波斯古代傳統的復興。