The book "Literature American Style: The Originality of Imitation in the Early Republic" by Ezra Tawil explores the development of American literature during the late 18th and early 19th centuries, specifically focusing on how authors imitated European literary traditions while adapting them to a new cultural environment. The author argues that this process of imitation was not about inventing something entirely new, but rather about departing from European literary precedents. This is evident in the works of Noah Webster, J. Hector St. John de Crevecoeur, Charles Brockden Brown, Susanna Rowson, and Hannah Webster Foster, who all sought to create an American style that was both unique and familiar to their audience. Tawil examines how these authors drew upon well-worn tropes and genres, such as the gothic and the marriage of seduction plots, but adapted them to fit the needs of their American context. They did so in order to create a distinctly American literature that could be understood within the framework of English cultural life. In doing so, they were able to claim that their works embodied something truly American, even if they were still legible only within the context of stylistic, generic, and conceptual forms that animated English culture. The book highlights the tension between the desire for innovation and the need for continuity with established literary traditions. It shows how these early American writers grappled with the question of what it meant to write like Americans, and how they used style as a way of sidestepping the uncomfortable reality of cultural indebtedness. Through this analysis, Tawil offers a new perspective on the origins of American literature and its relationship to European literary traditions.

Книга Эзры Тавиля «Литература в американском стиле: оригинальность подражания в ранней республике» исследует развитие американской литературы в конце XVIII и начале XIX веков, уделяя особое внимание тому, как авторы подражали европейским литературным традициям, приспосабливая их к новой культурной среде. Автор утверждает, что этот процесс подражания заключался не в изобретении чего-то совершенно нового, а скорее в отходе от европейских литературных прецедентов. Это видно по работам Ноа Уэбстера, Дж. Гектора Сент-Джона де Кревекёра, Чарльза Брокдена Брауна, Сюзанны Роусон и Ханны Уэбстер Фостер, которые все стремились создать американский стиль, одновременно уникальный и знакомый их аудитории. Тавиль исследует, как эти авторы опирались на изношенные тропы и жанры, такие как готика и брак сюжетов соблазнения, но адаптировали их под потребности своего американского контекста. Они сделали это для того, чтобы создать отчетливо американскую литературу, которую можно было бы понять в рамках английской культурной жизни. При этом они смогли заявить, что их произведения воплощали что-то истинно американское, даже если они все еще были разборчивы только в контексте стилистических, родовых и концептуальных форм, которые оживляли английскую культуру. В книге подчеркивается напряженность между стремлением к инновациям и необходимостью преемственности со сложившимися литературными традициями. Это показывает, как эти ранние американские писатели боролись с вопросом о том, что значит писать как американцы, и как они использовали стиль как способ обойти неудобную реальность культурной задолженности. Благодаря этому анализу Тавиль предлагает новый взгляд на происхождение американской литературы и её отношение к европейским литературным традициям.

livre d'Ezra Tawil, « Littérature de style américain : l'originalité de l'imitation dans la première république », explore le développement de la littérature américaine à la fin du XVIIIe siècle et au début du XIXe siècle, en se concentrant sur la façon dont les auteurs ont imité les traditions littéraires européennes en les adaptant au nouvel environnement culturel. L'auteur affirme que ce processus d'imitation n'a pas consisté à inventer quelque chose de complètement nouveau, mais plutôt à s'éloigner des précédents littéraires européens. C'est ce que montrent les œuvres de Noah Webster, J. Hector St John de Crevecker, Charles Brockden Brown, Suzanne Rawson et Hanna Webster Foster, qui ont tous cherché à créer un style américain, à la fois unique et familier avec leur public. Tawil étudie comment ces auteurs se sont appuyés sur des sentiers et des genres usés, tels que le gothique et le mariage des sujets de séduction, mais les ont adaptés aux besoins de leur contexte américain. Ils l'ont fait pour créer une littérature clairement américaine qui pourrait être comprise dans la vie culturelle anglaise. Ce faisant, ils ont pu affirmer que leurs œuvres incarnaient quelque chose de vraiment américain, même si elles n'étaient encore lisibles que dans le contexte des formes stylistiques, ancestrales et conceptuelles qui animaient la culture anglaise. livre souligne les tensions entre le désir d'innovation et le besoin de continuité avec les traditions littéraires établies. Cela montre comment ces premiers écrivains américains ont lutté contre la question de ce que signifie écrire en tant qu'Américains et comment ils ont utilisé le style comme moyen de contourner la réalité inconfortable de la dette culturelle. Grâce à cette analyse, Tawil propose une nouvelle vision de l'origine de la littérature américaine et de son attitude à l'égard des traditions littéraires européennes.

libro de Ezra Tawil «Literature in American Style: Originality of Imitation in the Early Republic» explora el desarrollo de la literatura estadounidense a finales del siglo XVIII y principios del XIX, prestando especial atención a cómo los autores imitaron las tradiciones literarias europeas adaptándolas al nuevo entorno cultural. autor sostiene que este proceso de imitación no consistió en inventar algo completamente nuevo, sino más bien en alejarse de los precedentes literarios europeos. Así se desprende de las obras de Noah Webster, J. Héctor St. John de Crewecker, Charles Brocken Brown, Suzanne Rawson y Hannah Webster Foster, que todos buscaban crear un estilo americano a la vez único y familiar para su público. Taville explora cómo estos autores se apoyaron en senderos y géneros desgastados, como el gótico y el matrimonio de tramas de seducción, pero los adaptaron a las necesidades de su contexto americano. Lo hicieron para crear una literatura claramente americana que pudiera entenderse dentro de la vida cultural inglesa. Al mismo tiempo, pudieron afirmar que sus obras encarnaban algo verdaderamente americano, aunque aún fueran legibles sólo en el contexto de las formas estilísticas, genéricas y conceptuales que revitalizaban la cultura inglesa. libro destaca la tensión entre el deseo de innovación y la necesidad de continuidad con las tradiciones literarias establecidas. Esto muestra cómo estos primeros escritores estadounidenses lucharon contra la cuestión de lo que significa escribir como estadounidenses, y cómo usaron el estilo como una forma de eludir la incómoda realidad del endeudamiento cultural. Gracias a este análisis, Tawil ofrece una nueva visión del origen de la literatura estadounidense y su relación con las tradiciones literarias europeas.

O livro de Ezra Taville, «Literatura em estilo americano: originalidade da imitação na República Inicial», explora o desenvolvimento da literatura americana no final do século XVIII e início do século XIX. Com especial atenção à forma como os autores imitaram as tradições literárias europeias, adaptando-as ao novo ambiente cultural. O autor afirma que este processo de imitação não se tratou de inventar algo totalmente novo, mas de se afastar dos precedentes literários europeus. Isso pode ser visto pelos trabalhos de Noah Webster, J. Hector St. John de Crevecker, Charles Brockden Brown, Suzanne Rowson e Hannah Webster Foster, que todos procuravam criar um estilo americano, ao mesmo tempo único e familiar ao seu público. Tawil explora como estes autores se basearam em trilhas e gêneros desgastados, como o gótico e o casamento de histórias de sedução, mas adaptaram-nas às necessidades de seu contexto americano. Eles fizeram isso para criar uma literatura americana clara que pudesse ser compreendida dentro da vida cultural inglesa. No entanto, eles foram capazes de afirmar que suas obras encarnavam algo verdadeiramente americano, mesmo que ainda estivessem intrincadas apenas no contexto de formas estilísticas, ancestrais e conceituais que animavam a cultura inglesa. O livro enfatiza as tensões entre a busca pela inovação e a necessidade de continuidade com as tradições literárias. Isso mostra como estes escritores americanos iniciais lutaram contra a questão do que significa escrever como americanos, e como eles usaram o estilo como forma de contornar a desconfortável realidade do endividamento cultural. Com esta análise, Tawil oferece uma nova visão da origem da literatura americana e de sua relação com as tradições literárias europeias.

Il libro di Ezra Taville, «tteratura in stile americano: l'originalità dell'imitazione nella Repubblica precoce», esplora l'evoluzione della letteratura americana alla fine del XVIII secolo e all'inizio del XIX secolo, con particolare attenzione al modo in cui gli autori hanno imitato le tradizioni letterarie europee, adattandole al nuovo ambiente culturale. L'autore sostiene che questo processo di imitazione non è stato quello di inventare qualcosa di completamente nuovo, ma piuttosto di allontanarsi dai precedenti letterari europei. Questo si vede dai lavori di Noah Webster, J. Hector St. John de Crewecker, Charles Brockden Brown, Suzanne Rawson e Hannah Webster Foster, tutti desiderosi di creare uno stile americano unico e familiare al loro pubblico. Taville sta esplorando come questi autori si siano basati su sentieri e generi usurati, come il gotico e il matrimonio delle storie di seduzione, ma li hanno adattati alle esigenze del loro contesto americano. Lo hanno fatto per creare una letteratura americana chiara che potesse essere compresa nell'ambito della vita culturale inglese. In questo modo hanno potuto affermare che le loro opere incarnavano qualcosa di veramente americano, anche se erano ancora smontabili solo nel contesto delle forme stilistiche, ancestrali e concettuali che animavano la cultura inglese. Il libro sottolinea la tensione tra l'innovazione e la necessità di continuità con le tradizioni letterarie. Questo dimostra come questi primi scrittori americani abbiano affrontato la questione di cosa significa scrivere come americani e come hanno usato lo stile come modo per aggirare la scomoda realtà del debito culturale. Grazie a questa analisi, Taville offre una nuova visione dell'origine della letteratura americana e del suo rapporto con le tradizioni letterarie europee.

Ezra Tawils Buch "American Style Literature: The Originality of Imitation in the Early Republic'untersucht die Entwicklung der amerikanischen Literatur im späten 18. und frühen 19. Jahrhundert und konzentriert sich darauf, wie die Autoren die europäischen literarischen Traditionen nachahmten und sie an das neue kulturelle Umfeld anpassten. Der Autor argumentiert, dass dieser Nachahmungsprozess nicht darin bestand, etwas völlig Neues zu erfinden, sondern sich von europäischen Literaturpräzedenzfällen zu entfernen. Dies zeigt sich in den Arbeiten von Noah Webster, J. Hector St. John de Creveker, Charles Brokden Brown, Suzanne Rawson und Hannah Webster Foster, die alle bestrebt waren, einen amerikanischen Stil zu schaffen, der sowohl einzigartig als auch ihrem Publikum vertraut ist. Tawil untersucht, wie sich diese Autoren auf abgenutzte Trails und Genres wie Gothic und die Vermählung von Verführungsmotiven stützten, diese aber an die Bedürfnisse ihres amerikanischen Kontextes anpassten. e taten dies, um eine deutlich amerikanische Literatur zu schaffen, die im Rahmen des englischen Kulturlebens verstanden werden konnte. Dabei konnten sie feststellen, dass ihre Werke etwas wahrhaft Amerikanisches verkörperten, auch wenn sie nur im Kontext der stilistischen, generischen und konzeptuellen Formen, die die englische Kultur belebten, noch lesbar waren. Das Buch hebt das Spannungsfeld zwischen dem Wunsch nach Innovation und der Notwendigkeit der Kontinuität mit etablierten literarischen Traditionen hervor. Es zeigt, wie diese frühen amerikanischen Schriftsteller mit der Frage kämpften, was es bedeutet, als Amerikaner zu schreiben, und wie sie den Stil nutzten, um die unbequeme Realität der kulturellen Verschuldung zu umgehen. Durch diese Analyse bietet Tawil einen neuen Blick auf die Ursprünge der amerikanischen Literatur und ihre Beziehung zu europäischen literarischen Traditionen.

ספרו של עזרא טוויל ”American Style Literature: Majorality of Imitation in the Early Republic” חוקר את התפתחות הספרות האמריקאית בשלהי המאה ה-18 ותחילת המאה ה-19, ומתמקד באופן שבו מחברים חיקו את המסורות הספרותיות האירופאיות על ידי התאמתם לסביבה תרבותית חדשה. המחבר טוען שתהליך חיקוי זה לא היה המצאה של משהו חדש לגמרי, אלא עזיבה של תקדימים ספרותיים אירופיים. הדבר ניכר בעבודותיהם של נוח וובסטר, ג 'יי הקטור סנט ג'ון דה קרבקור, צ 'ארלס ברוקדן בראון, סוזן רוסון והאנה וובסטר פוסטר, שכולם ביקשו ליצור סגנון אמריקאי שהיה ייחודי ומוכר לקהל שלהם. הזנב בוחן כיצד ציירו מחברים אלה טרופים וז 'אנרים, כגון גותיקה ונישואי מזימות פיתוי, אך התאים אותם לצורכי ההקשר האמריקאי שלהם. הם עשו זאת כדי ליצור ספרות אמריקאית מובהקת שניתן להבין במסגרת חיי התרבות האנגלית. בעשותם כן, הם יכלו לטעון שיצירותיהם מגלמות משהו אמריקאי אמיתי, גם אם הם עדיין היו קריאים רק בהקשר של צורות סגנוניות, גנריות ורעיוניות הספר מדגיש את המתח בין הרצון לחדשנות לבין הצורך בהמשכיות עם מסורות ספרותיות מבוססות. זה מראה איך סופרים אמריקאים מוקדמים אלה התחבטו בשאלה מה זה אומר לכתוב כאמריקאים, ואיך הם השתמשו בסגנון כדרך לעקוף את המציאות הלא נוחה של חבות תרבותית. הודות לניתוח זה, טוויל מציע נקודת מבט חדשה על מקור הספרות האמריקאית ועל גישתה למסורות הספרותיות האירופאיות.''

Ezra Tawil'in "American Style Literature: Originality of Imitation in the Early Republic'adlı kitabı, 18. yüzyılın sonlarında ve 19. yüzyılın başlarında Amerikan edebiyatının gelişimini araştırıyor ve yazarların Avrupa edebi geleneklerini yeni bir kültürel ortama uyarlayarak nasıl taklit ettiğine odaklanıyor. Yazar, bu taklit sürecinin tamamen yeni bir şeyin icadı değil, Avrupa edebi örneklerinden bir ayrılma olduğunu savunuyor. Bu, Noah Webster, J. Hector St. John de Crevecoeur, Charles Brockden Brown, Suzanne Rawson ve Hannah Webster Foster'ın çalışmalarında belirgindir. Tawil, bu yazarların Gotik ve baştan çıkarıcı parsellerin evliliği gibi bayat kinayeleri ve türleri nasıl çizdiğini, ancak bunları Amerikan bağlamlarının ihtiyaçlarına göre uyarladığını araştırıyor. Bunu, İngiliz kültürel yaşamı çerçevesinde anlaşılabilecek belirgin bir Amerikan edebiyatı yaratmak için yaptılar. Bunu yaparken, sadece İngiliz kültürünü canlandıran stilistik, genel ve kavramsal formlar bağlamında hala okunaklı olsalar bile, eserlerinin gerçekten Amerikan bir şeyi somutlaştırdığını iddia edebildiler. Kitap, yenilik arzusu ile yerleşik edebi geleneklerle süreklilik ihtiyacı arasındaki gerilimi vurgulamaktadır. Bu ilk Amerikan yazarlarının, Amerikalı olarak yazmanın ne anlama geldiği sorusuyla nasıl boğuştuklarını ve tarzı, kültürel borçluluğun rahatsız edici gerçekliği etrafında bir yol olarak nasıl kullandıklarını gösteriyor. Bu analiz sayesinde Tawil, Amerikan edebiyatının kökeni ve Avrupa edebi geleneklerine karşı tutumu hakkında yeni bir bakış açısı sunuyor.

Ezra Tawil의 저서 "American Style Literature: Originality of the Early Republic" 은 18 세기 후반과 19 세기 초에 미국 문학의 발전을 탐구하며, 작가들이 새로운 문화 환경에 적응함으로써 유럽 문학 전통을 모방 한 방법에 중점을두합니다. 저자는이 모방 과정이 완전히 새로운 것의 발명이 아니라 유럽 문학 전례에서 벗어난 것이라고 주장한다. 이것은 Noah Webster, J. Hector St. John de Crevecoeur, Charles Brockden Brown, Suzanne Rawson 및 Hannah Webster Foster의 작품에서 분명합니다. Tawil은이 저자들이 고딕 양식과 유혹 음모의 결혼과 같은 실 베어 트로피와 장르를 어떻게 그렸는지 탐구하지만 미국 상황의 요구에 맞게 조정했습니다. 그들은 영어 문화 생활의 틀 안에서 이해 될 수있는 뚜렷한 미국 문학을 만들기 위해 이것을했습니다. 그렇게함으로써 그들은 영어 문화를 애니메이션화하는 문체 적, 일반적, 개념적 형태의 맥락에서만 읽을 수 있더라도 그들의 작품이 진정한 미국인을 구현했다고 주장 할 수있었습니다. 이 책은 혁신에 대한 욕구와 확립 된 문학적 전통과의 연속성의 필요성 사이의 긴장을 강조합니다. 이 초기 미국 작가들이 미국인으로서 글을 쓰는 것이 무엇을 의미하는지에 대한 질문과 문화적 빚의 불편한 현실을 둘러싼 방식으로 스타일을 어떻게 사용했는지 보여줍니다. 이 분석 덕분에 Tawil은 미국 문학의 기원과 유럽 문학 전통에 대한 태도에 대한 새로운 관점을 제시합니다.

埃茲拉·塔維爾（Ezra Tavil）的著作《美國風格的文學：共和國早期的模仿的獨創性》探討了18世紀末和19世紀初美國文學的發展，特別關註作者如何模仿歐洲文學傳統使他們適應新的文化環境。作者認為，這種模仿過程不是發明全新的東西，而是與歐洲文學先例背道而馳。這可以從Noah Webster，J. Hector St. John de Crevekeur，Charles Brockden Brown，Suzanne Rawson和Hannah Webster Foster的作品中看出，他們都渴望創造一種美國風格，同時也是觀眾所熟悉的獨特風格。塔維爾（Taville）探討了這些作者如何依靠破舊的比喻和流派，例如哥特式和誘惑情節的婚姻，但根據他們的美國背景進行了調整。他們這樣做是為了創造出清晰的美國文學，可以將其理解為英國文化生活的一部分。同時，他們能夠宣稱自己的作品體現了真正的美國人，即使它們仍然僅在復興英國文化的風格，通用和概念形式的背景下才清晰可見。該書強調了對創新的渴望與與既有文學傳統的連續性之間的緊張關系。這揭示了這些早期的美國作家如何與美國人寫作意味著什麼以及他們如何利用這種風格來規避文化債務的不舒服現實的問題作鬥爭。通過這種分析，塔維爾對美國文學的起源及其與歐洲文學傳統的關系提出了新的看法。